נשימה ביוגה בלי ספירה: מה עושים כשהקצב של ההנחיה לא נוח?

אפשר לתרגל תשומת לב לנשימה ביוגה גם בלי לספור ובלי לעצור את הנשימה. אם הקצב שניתן בשיעור גורם לך להתאמץ, להאיץ או לחכות לאוויר, כדאי לומר זאת למדריכה ולבקש אפשרות שמתאימה לך. ספירה היא כלי הנחיה בחלק מהתרגולים, לא יעד שצריך להגיע אליו בכל מחיר. תרגול נשימה מסוים עשוי גם לא להתאים לך כרגע.

לפעמים ההוראה נשמעת פשוטה: לשאוף עד מספר מסוים, להמתין ואז לנשוף. אבל בזמן שאת מנסה לזכור את המספרים, הנשימה נעשית פחות נוחה. המאמר הזה עוסק בשיחה ובהתאמות שאפשר לברר בשיעור, ולא בשיטה לטיפול בקוצר נשימה. תסמין חדש, חריג או חוזר צריך בירור רפואי, ולא ניסיון לפתור אותו באמצעות תרגיל נוסף.

האם חייבים לספור נשימות כדי לתרגל יוגה?

לא בכל תרגול. ספירה יכולה לעזור לחלק מהאנשים לעקוב אחרי קצב, ואחרים מגלים שהמעקב עצמו מעסיק אותם מדי. אפשר לשאול האם בחלק הזה של השיעור ניתן לנשום באופן טבעי ולהקשיב להנחיה בלי להתאים את משך הנשימה למספר. אם מבנה התרגול דורש טכניקה מסוימת, בררו חלופה לפני שמנסים לבצע אותה באופן מאולתר.

כדאי להבחין בין “איבדתי את הספירה” לבין “לא נוח לי לנשום בקצב הזה”. במקרה הראשון אולי ההוראה רק אינה ברורה. במקרה השני חשוב שהמדריכה תדע מה את מרגישה. אין צורך להציג הסבר מקצועי. המשפט “אני מנסה להגיע לסוף הספירה ומרגישה שאני צריכה אוויר קודם” נותן מידע מדויק יותר מהמילה “קשה”.

מה ההבדל בין לשים לב לנשימה לבין לשנות אותה?

לשים לב לנשימה פירושו להבחין במה שכבר קורה, בלי לקבוע מיד אורך, עומק או יחס בין שאיפה לנשיפה. שינוי מכוון כולל הנחיה לבצע משהו מסוים, למשל לנשוף לאורך ספירה. אלה פעולות שונות, וגם תחושת הנוחות בהן יכולה להיות שונה. עצם ההשתתפות בשיעור אינה מחייבת אותך לבחור בשתיהן באותו רגע.

לדוגמה, אפשר לשים לב שיש רגע שבו בית החזה נע ורגע שבו הוא נח, בלי לנסות להגדיל את התנועה. אם גם עצם ההתמקדות בנשימה אינה נעימה, אפשר להגיד זאת ולברר אפשרות להפנות את הקשב למגע כפות הרגליים ברצפה או להקשבה לקול המדריכה. אין חובה להפוך כל רגע של שיעור לתרגיל התבוננות פנימה.

הבחירה הזאת אינה מדד לעומק התרגול. היא דרך למסור למדריכה מה מאפשר לך להישאר נוכחת בשיעור ומה דורש כרגע שינוי. מי שמחפשת היכרות רחבה עם תרגול מזרן יכולה לקרוא גם על האטה יוגה למתחילות בקציר.

האם חייבים לעצור את הנשימה כשהקבוצה עוצרת?

אם עצירת הנשימה אינה נוחה לך, אל תנסי להחזיק מעמד עד סוף ההנחיה. בקשי לחזור לנשימה רגילה או לדלג על אותו חלק, בתיאום עם המדריכה. קיימות שיטות יוגה הכוללות עצירות נשימה, אבל הימצאותן בשיטה אינה אומרת שהן מתאימות לכל משתתפת או לכל מצב. אין ללמוד טכניקה כזאת מהסבר כתוב קצר או להאריך אותה לבד.

חשוב גם לא להסיק שהקבוצה כולה מרגישה אותו דבר. מבחוץ קשה לראות מי עוקבת אחרי הספירה ומי כבר בחרה באפשרות אחרת. את יכולה לומר עוד לפני השיעור: “אני מעוניינת בתנועה ובנשימה עדינה, אבל כרגע לא בתרגול של עצירות נשימה”. כך אפשר לברר התאמה בלי להמתין לרגע שבו כבר לא נעים לשאול.

איך מבקשים התאמה בלי לספר את כל הרקע האישי?

מספיק לתאר את הצורך המעשי ואת התחושה הרלוונטית. אפשר לבקש שיחה קצרה בפרטיות לפני תחילת השיעור, ולא להסביר מול הקבוצה. אם יש מצב רפואי שמשפיע על השתתפות, חשוב למסור את המידע הדרוש לבטיחות ולברר הנחיות עם הגורם המטפל. המדריכה צריכה לדעת איך להתאים את התרגול, אך אינה מחליפה אבחון רפואי.

  • “כשיש ספירה ארוכה אני מתחילה להתאמץ. אפשר להשאיר נשימה רגילה בחלק הזה?”
  • “אני מאבדת ריכוז בין המספרים. יש דרך לעקוב אחרי ההנחיה בלי לספור?”
  • “אני מעדיפה לא לעצור נשימה. מה כדאי לי לעשות בזמן התרגיל הזה?”
  • “לא נעים לי להתרכז בנשימה כרגע. אפשר לבחור מוקד קשב אחר?”

אלה דוגמאות לניסוח, לא התחייבות שכל אפשרות קיימת בכל שיעור. אם המפגש מוקדש לטכניקת נשימה מסוימת, ייתכן שתרגול אחר יתאים יותר. כדאי לקבל תשובה ברורה מראש במקום להגיע ולהתאמץ להתאים את עצמך למבנה שלא משרת אותך.

מה אפשר לעשות ברגע שמאבדים את הקצב?

מפסיקים לרדוף אחרי המספר שבו נמצאת הקבוצה, אומרים למדריכה מה קורה ומבררים חזרה לנשימה רגילה במנח נוח. אין צורך להשלים שאיפה או נשיפה מהר כדי “להדביק” את כולם. אם את נמצאת בתנוחה או בערסל, בקשי הנחיה איך לעצור או לצאת בצורה מתאימה; לא משנים אחיזה או עוברים מנח בחיפזון.

אפשר לחשוב על שלוש שאלות פשוטות: האם ההוראה מובנת לי, האם הנשימה מרגישה נוחה, והאם המנח מאפשר לי להישאר בו בנוחות. לפעמים צריך רק הסבר מחדש, ולפעמים נכון לוותר על אותו חלק. אין צורך להחליט לבד מה מקור התחושה בזמן שאת עדיין מנסה לבצע את התרגיל.

גם תרגול קצר צריך לאפשר בחירה. אם המטרה היחידה שנותרה לך היא להגיע למספר הבא, זה מידע שכדאי לשתף. אפשר לחזור ולבדוק את ההתאמה בשיעור אחר, אך אין חובה לנסות שוב באותו מפגש. החלטה לעצור תרגיל מסוים אינה מבטלת את שאר הלמידה שהתרחשה.

מה אומרות ההנחיות הכלליות על נשימה עדינה?

הנחיות NHS לנשימה בזמן מתח מציעות נשימה נוחה ללא כפייה, ומציגות ספירה כאפשרות שעוזרת לחלק מהאנשים. זו הנחיה כללית לתרגיל מסוים, ולא תיאור של כל שיטות היוגה. היא מזכירה שאין צורך להכריח את הנשימה כדי להתאים למספר נתון.

NCCIH ממליץ למתחילים ביוגה להימנע מנשימה מאומצת ולתרגל בהנחיה מתאימה. מכאן לא נובעת הבטחה שנשימה טבעית תפתור קושי רפואי או רגשי. התפקיד של המידע כאן הוא לעזור לך לשאול על התאמה ולזהות מתי להפסיק להתאמץ, ולא לבחור טיפול.

מתי לא מסתפקים בהתאמה של התרגיל?

אם יש סחרחורת, תחושת עילפון, כאב בחזה או קושי לנשום, מפסיקים ומודיעים מיד למדריכה. קושי נשימתי חריף או פתאומי, כאב בחזה או עילפון מצריכים פנייה דחופה לעזרה רפואית. אל תניחי שהתחושה היא חלק רצוי מהתרגול, “שחרור” או דבר שצריך לעבור דרכו כדי להתקדם.

גם אי נוחות שחוזרת שוב ושוב ראויה לבירור, במיוחד אם היא מופיעה מחוץ לשיעור. אם יש מחלת נשימה, מצב לבבי, היריון או הנחיות רפואיות קיימות, יש לבדוק עם איש המקצוע המטפל מה מתאים לפני תרגול מכוון. אין לשנות טיפול או תרופות בעקבות שיעור או מאמר, ואין להשתמש ביוגה כדי לדחות בדיקה.

שאלות נפוצות על ספירה ונשימה בשיעור

אם לא ספרתי, עדיין השתתפתי בתרגול?

ייתכן בהחלט, בהתאם למטרה ולחלופה שסיכמת עם המדריכה. השתתפות יכולה להיות הקשבה, תנועה מותאמת או תשומת לב שאינה כוללת מספרים. אם חשוב לך לדעת מה למדת, שאלי מה הייתה מטרת החלק הזה ואיך האפשרות שבחרת קשורה אליה.

אפשר להשאיר עיניים פקוחות בזמן הנשימה?

אפשר לבקש זאת ולבדוק איך לשבת או לעמוד בנוחות. אין צורך לעצום עיניים כדי להוכיח ריכוז. לקריאה על האפשרות הזאת בפני עצמה, ראו את המאמר על הרפיה ביוגה בעיניים פקוחות.

האם צריך לתרגל בבית עד שאצליח להגיע לספירה?

אין סיבה להפוך מספר ליעד עצמאי. שאלי קודם אם הספירה מתאימה לך ומה מטרתה. אל תנסי להאריך עצירות או להאיץ נשימה כדי להגיע מוכנה. תרגול ביתי, אם נבחר, צריך להיות ברור, מותאם ונוח, ולא ניסיון להתגבר לבד על תחושה לא מוכרת.

איך מבררים התאמה לשיעור בגרייס סטודיו?

גרייס סטודיו של חן אלפסי בקציר מציע גם תרגול האטה וטנטרה יוגה במזרן, לצד יוגה ערסלים. האטה וטנטרה מתוארות כאן כתרגול יוגי של גוף, נשימה ותשומת לב, ללא תוכן מיני. לפני הרשמה, פנו דרך עמוד יצירת הקשר ותארו מה לא נוח בספירה או בעצירת נשימה ומה הייתם רוצים לתרגל. אפשר לעיין גם בעמוד חוגי היוגה למבוגרים, ולברר עם חן את התוכן והאפשרויות במועד שמתאים לכם.